מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science מדגיש את התפקיד המרכזי של "התרוממות פוסט-קרחונית" באנטארקטיקה בהשפעתה על עליית מפלס הים. בניגוד לתפיסה הרווחת, עליית המים לא נובעת רק מהוספת מים מהקרח הנמס, אלא גם מהשינוי במסת היבשת עצמה, שגורמת לה להתרומם לאיטה מעל המעטפת הצמיגה של כדור הארץ. התהליך משפיע על קצב הפשרה של הקרח – ככל שהיבשת מתרוממת, היא מרחיקה קרחונים מהאוקיינוס החם, מה שיכול להאט את ההמס.

החוקרים, בהובלת ד"ר נטליה גומז, בנו מודלים תלת-ממדיים שמדמים את ההשפעות לאורך זמן, תוך התחשבות בתכונות החומר במעטפת כדור הארץ. לפי המודל, בתרחיש של התחממות מתונה, עליית מפלס הים עקב אובדן קרח באנטארקטיקה תגיע ל-1.7 מטר עד שנת 2500, וההתרוממות תוכל להפחית חלקית את ההשפעה. אך בתרחיש של התחממות מהירה, עליית המפלס תגיע לכ-19.5 מטר – וההתרוממות לא תספיק לה wpływ משמעותי.

השלכות העולמיות אינן אחידות: אזורים קרובים לקו המשווה, כמו קיריבטי, טובלו ואיי מרשל, כבר סובלים מעלייה של 5–11 ס"מ בשלושים השנים האחרונות. בשל מיקומם והשפעות כוח הכבידה, הם ירגישו את העלייה בצורה חמורה יותר. החוקרים מדגישים שהמודל אינו שלם – חסר מידע על המעטפת במערב אנטארקטיקה, והוא אינו כולל את ההשפעה של נסיעת קרח בגרינלנד והרים גבוהים. עם שיפור הנתונים, היכולת לחזות את העתיד תשתפר, ותאפשר הכנה מדינית וסביבתית טובה יותר.