מחקר חדש חושף כיצד כינת האיילים (Lipoptena andaluciensis), זבוב טפילי נפוץ באירופה, אסיה ואפריקה, עוברת שינוי דרמטי בפונדקאי. בשלב הראשוני של חייה, הכינה היא מעופפת עם מערכת ראייה מפותחת, המסייעת בהגעה לגוף הפונדקאי — בדרך כלל איילים, ולעיתים גם בני אדם. עם הנחיתה, היא משילה את כנפיה באופן בלתי הפיך ומתחילה חיים כטפיל זוחל ניזון מדם.

במקביל, פעילות הגנים האחראים לראייה — אופסינים — יורדת בכ-50%, מה שמצביע על ויתור פונקציונלי על ראייה. לדברי החוקרים, אין מדובר באיבוד שלם, אלא בהתאמה אבולוציונית לחיסכון באנרגיה, שמועברת לעיכול ולהתרבות. השוואה עם זבוב הצה-צה האפריקאי מראה ששתי המינים חולקים חמישה סוגי אופסינים מרכזיים בשלב המעופף, אך רק כינת האיילים מפחיתה את פעילותם לאחר איבוד הכנפיים.

הממצאים, שפורסמו בכתב העת Journal of Experimental Biology, מצביעים על עיקרון כללי בטפילים: כאשר יכולת כמו ראייה כבר אינה חיונית, היא מצטמצמת לטובת יעילות משאב. ההבנה של תהליכים כאלה עשויה לסייע בעתיד בפיתוח שיטות ניטור והדברה של חרקים מוצצי דם, עם השלכות גם על חיות בר וגם על בריאות האדם.