מחקר חדש של מכון MIT בדק את ההשפעות הקוגניטיביות של שימוש בצ'טבוטים כמו ChatGPT על מוחם של צעירים בני 18–29, תוך ניטור פעילות עצבית במהלך כתיבת חיבורים. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות: משתמשי ChatGPT, משתמשי חיפוש בגוגל, ומשתמשים שכתבו רק בעזרת זיכרון וידע אישי. במהלך הניסוי, נמדדה פעילות מוחית באמצעות אלקטרודות, וגילו החוקרים ירידה משמעותית באזורי המוח הקשורים לזיכרון וללמידה בקרב משתמשי ChatGPT. בנוסף, המשתתפים דיווחו על חוסר הבעלות על הטקסטים שכתבו ולא הצליחו לצטט או להיזכר בהם לאחר זמן קצר.

המחקר מצא גם שהשימוש ב-ChatGPT הוביל לעצילות קוגניטיבית הולכת וגוברת: עם הזמן, המשתתפים השתמשו יותר בהעתקה והדבקה, ולא פיתחו תוכן מקורי. להשוואה, הקבוצה שכתבה ללא כל סיוע טכנולוגי הראתה קישוריות עצבית גבוהה במיוחד, סקרנות ומעורבות. גם משתמשי גוגל הראו תפקוד מוחי טוב יותר, אם כי לא ברמה של הקבוצה שכתבה ללא סיוע.

המחקר עדיין לא עבר ביקורת עמיתים ומבוסס על מדגם קטן יחסית של 54 משתתפים. עם זאת, החוקרים החליטו לפרסם את הממצאים מוקדם, בשל חששות מהשלכות על מערכת החינוך. ד"ר נטליה קוסמינה, המובילה של המחקר, הזהירה מפני קובעי מדיניות שיכולים לאמץ מודלי AI כבסיס לחינוך ילדים – מה שתפגע בפיתוח הקוגניטיבי של הדור הבא. היא מדגישה שהמוח האנושי נמצא בסיכון כאשר מוחלפת חשיבה עצמאית בסמכין על טכנולוגיה.