איור של תחנת חלל בינלאומית בחלל, עם קרני ברקים צבעוניות עולות מעננים בכדור הארץ.
איור של תחנת חלל בינלאומית בחלל, עם קרני ברקים צבעוניות עולות מעננים בכדור הארץ.

המחקר הישראלי על שדוני ברקים ממשיך לעקוב אחרי תופעות אטמוספריות נדירות מהחלל. אם יש סביבך מורה, תלמיד או חובב מדע שמעוניין בקוסמוס, אפשר לשלוח לו את זה בשקט.

ניסוי ישראלי בחלל: שדוני ברקים בצילום ממוקד מהלך הסיפור ועובדות מרכזיות

במשימת AX-4 הפרטית של חברת אקסיום, ממשיך הניסוי הישראלי-הונגרי לرصد שדוני ברקים ותופעות אטמוספריות נדירות מהחלל. בראש הניסוי עומד פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן, שמפתח אותו מאז 2003, כששיתף פעולה עם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון. בשנים האחרונות ממשיך הניסוי במסגרת 'משימת רקיע', בהובלתו של האסטרונאוט הפרטי הישראלי איתן סטיבה, ועכשיו משתתפים בו גם אסטרונאוטים מהודו, הונגריה ופולין.

האסטרונאוטים מנסים לצלם תופעות כמו Gigantic Jets – התפרקות חשמלית ענקית מעל עננים – בעזרת מצלמות שמועברות עם כל משימה. כדי לדייק את הכוונה, מספק יאיר נתונים שמשלבים מיקום סופות ברקים עם מסלול תחנת החלל. למרות שצילמו כבר עשרות התפרקויות, עדיין לא הצליחו לתפוס את התופעה הגדולה ביותר.

הניסוי הוא חלק ממערך של כ-60 ניסויים מדעיים ורפואיים במשימה. כמו כן, חלליות אחרות ממשיכות לחקור את השמש: החללית האמריקנית 'פרקר' השלימה מעבר נוסף במרחק 6.2 מיליון ק"מ מהשמש, וטלסקופ ורה רובין בצ'ילה החל לפרסם תמונות ראשונות באיכות גבוהה במיוחד, שיאפשרו זיהוי של אסטרואידים, כוכבים חדשים ותעלומות חומר אפל.

עובדות

  • ניסוי ישראלי בהובלת פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן רודף אחר שדוני ברקים מהחלל באמצעות צוותי משימות פרטיות בתחנת החלל.
  • אסטרונאוטים מהודו, הונגריה ופולין משתתפים במשימת AX-4, שכוללת כ-60 ניסויים מדעיים ורפואיים.
  • החללית האמריקנית 'פרקר' השלימה מעבר נוסף ב-6.2 מיליון ק"מ מהשמש, במהירות של 690 אלף קמ"ש.
  • טלסקופ ורה רובין בצ'ילה החל לפרסם תמונות ראשונות באיכות גבוהה, עם מצלמה של 3,200 מגה-פיקסל.
  • הניסוי על שדוני ברקים מתבצע בשיתוף עם פרופסור יוזף בור מהמכון ההונגרי לפיזיקה של כדור הארץ ומדעי החלל.

הסבר חדשות חזותי של Canto. כלי AI עשויים לסייע בהפקה. מדיניות עריכה