בנק ישראל פרסם מחקר מקיף על נכונות הציבור לאימוץ שקל דיגיטלי (CBDC), המ货币 ממשלתי דיגיטלי שעשוי להשלים או להחליף שימוש במזומן. הסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל בגילאי 18–70, מציג כי 51% מהמשיבים מביעים עניין גבוה בשימוש בשקל דיגיטלי, כאשר 34% מהמשיבים ציינו עניין גבוה במיוחד (8–10 בסקאלה של 10). עניין זה עולה עם הגיל, במיוחד בקרב אנשים מעל גיל 40, ומביע הבדלים בין גברים (57%) לנשים (46%).

המחקר זיהה שני מאפיינים מרכזיים שמושכים את הציבור: הגנה מפני הונאות וטעויות מערכת (49.5%), והאפשרות לקבל ריבית של 3.5% על היתרה (48.8%). תכונות נוספות שנבדקו כללו שימוש לא מקוון, חיוב מיידי, חוסר עמלות, ושימור פרטיות. למרות חשיבות הפרטיות במדינות אחרות, בישראל היא לא נחשבת לגורם מרכזי — בניגוד להעדפה עולמית.

גורמים אישיים כמו הכנסה, אוריינות פיננסית ודיגיטלית, ודימוי עצמי טכנולוגי משפיעים על העניין. אנשים עם הכנסה מעל הממוצע ובעלי אוריינות גבוהה יותר נוטים לתמוך יותר. המגזר החרדי מציג עניין נמוך יותר, בעוד יהודים ומוסלמים מציגים דמיון בהיענות. המחקר גם מצא שתמיכה במטבעות קריפטוגרפיים קושרת לעניין גבוה יותר בשקל דיגיטלי.

המחקר השתמש ב-Analyse Conjoint כדי למצוא את השילוב האופטימלי של תכונות: הגנה ללא תשלום, ריבית של 3.5%, והחזקת עד 50,000 שקלים. בנוסף, 70% מהמשיבים מביעים אמון גבוה בבנק ישראל — גורם מרכזי בהצלחת ההשקעה. המסקנה: אם יושמו התכונות הנכונות, השק״ד יכול להפוך לכלי תשלום מרכזי.