המלחמה בעזה יוצרת גל כוות כלכלי באוכלוסיות הסביבה, עם נזק ישיר של 10.3 מיליארד דולר – 2.3% מהתמ"ג המשולב של מצרים, ירדן ולבנון. לפי דיווח של אונסק"פ וקרן המטבע הבינלאומית, המשבר גורם להפחתת תחזיות צמיחה, עלייה במספר האנשים מתחת לקו העוני וירידה חדה בתעסוקה ובסחר. התיירות, שצברה כוח בשנים קודמות, נפגעת קשות: בלבנון ירדה ההזמנת כרטיסים ב-25%, ובמצרים צנחו הכנסות מתיירים בשלושת החודשים האחרונים. בנוסף, מצרים סובלת מירידה של 30% בהכנסות מתעלת סואץ, מה שמגביר את הלחץ על כלכלה שכבר מתמודדת עם חוב ציבורי גבוה ועליות בשער הריבית העולמי.

לבנון, שנמצאת במשבר כלכלי ממושך, עלולה לראות התדרדרות נוספת, כשעסקים קטנים וחברות נסיעות מאיימות על פשיטת רגל אם המצב לא ישתנה. ירדן, אף שהיא מדינה קטנה יותר, סובלת מירידה בהשקעות ובאחוזי תיירות, מה שמונע שיקום כלכלי. גורמים כלכליים מציינים כי הירידה באמון הצרכני והעסקי נובעת מה불 ודאות לגבי המשך המלחמה, מה שמונע השקעות ומביא לצמצום תקציבים במשק.

המגזר הפרטי מדווח על הקטנת תקציבים להרחבה, ומשק הבית סובל מהפחתת כוח הקנייה. ארה"ב וקרן המטבע הבינלאומית מודעים לסיכון האסטרטגי של התמוטטות כלכלית במצרים,大国 אוכלוסייתי, ולכן ייתכן שתושקם תמיכה כלכלית כדי למנוע חדלות פירעון על חוב של 165 מיליארד דולר. עם זאת, לא ברור אם תמיכה זו תמנע נזק ארוך טווח לפיתוח האנושי, שעשוי לסגת שניים עד שלושה עשורים.